משמורת ילדים – הליכי גירושין של בני זוג אשר להם ילדים משותפים כורכים בחובם את הצורך להסדיר את מכלול העניינים הנוגעים לילדיהם (בין אם באמצעות הסכם גירושין כולל ובין אם באמצעות נקיטת הליך משפטי מתאים). הסדרת ענייני הילדים מביאה עימה לעיתים קרובות מורכבות רגשית ואמוציונלית אשר נובעת מהשוני שבין תפיסות ועמדות ההורים ביחס לטובת ילדיהם. אחד מחילוקי הדעות הנפוצים ביותר בענייני הילדים נוגע לסוגיית חלוקת זמני השהות עם הילדים (לעיתים בשל שיקולים זרים כגון השלכת זמני השהייה על סוגיית המזונות).

משמורת ילדים – אם הינכם עומדים בפני הליך גירושין ויש לכם ילדים משותפים, חשוב שתפנו לקבלת ייעוץ משפטי במכלול העניינים הכרוכים בגירושיכם, לרבות (ובעיקר) בענייני הילדים על מנת לדעת מהם התרחישים האפשריים לאחר הגירושין בהקשר של ילדיכם, וכדי לתכנן את האסטרטגיה הנכונה בעבורכם.   

מערכת הזכויות, החובות והאחריות של ההורים כלפי ילדיהם הקטינים מוסדרת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"):

"ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים וככאלה מוטלת עליהם "החובה והזכות" לדאוג לצרכיהם, לרבות חינוכם, לימודם, הכשרתם לעבודה ולמשלח יד ועבודתם, וכן שמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם. לאפוטרופסות צמודה גם הרשות "להחזיק" בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו (סעיפים 14-15 לחוק הכשרות)". [עמ"ש 13008-02-21 מלפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (פסק דינו של כב' השופט שאול שוחט)].

משמורת ילדים – בית המשפט לענייני משפחה בדונו בסוגיית המשמורת/אחריות הורית וקביעת הסדרי שהייה, מורה על הגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין הנערך על ידי עובדת סוציאלית משירותי הרווחה, ואשר בגדרו נערכת בחינה של הסדר המשמורת/האחריות ההורית כמו גם הסדרי השהות עם הקטין. העובדים הסוציאליים הם אנשי מקצוע שחוות דעתם היא בעלת משקל רב ויש צורך בנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצתם (ראה למשל תמ"ש (ת"א) 45104-09-14 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (28.10.15)).

עקרון טובת הילד הוא "עקרון העל" החולש על סוגיות שונות בתחום דיני המשפחה, ובכללן סוגיית המשמורת/האחריות ההורית וחלוקת זמני השהייה עם הקטין. לא פעם נקבע כי על אף שהעימות הישיר בעת גירושין הוא בין ההורים לבין עצמם, השיקול המרכזי שיש לשקול בעת הכרעה בסכסוך הוא טובתו וזכויותיו של הילד (ע"א 2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני, פ"ד מט(1) 221, 237-236 (1995)).

משמורת ילדים – במקרה של פרידה קיימים שני תרחישים אפשריים:

1. ההורים רשאים להסכים ביניהם בידי מי תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, וכן מי מהם יחזיק בקטין ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בו לבוא עימו במגע (הכוונה היא להסדרי השהות עם הקטין). הסכם כאמור חייב לעלות בקנה אחד עם טובת הקטין והוא טעון אישור בית משפט עפ"י סעיף 24 לחוק הכשרות;

2. לא באו ההורים לידי הסכם, בית המשפט או בית הדין הוא שיקבע מי מהם יחזיק בקטין ומה יהיו זכויות ההורה האחר לבוא עימו במגע, כפי שייראה לו לטובת הקטין "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת." (סעיף 25 לחוק הכשרות) – הלה היא "חזקת הגיל הרך". חזקה זו אינה חזקה חלוטה והיא ניתנת לסתירה ובלבד שהוצגו "ראיות כבדות משקל" בדבר התקיימותן של נסיבות מיוחדות.

מאז כניסתן לתוקף של תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, המילה "משמורת" הוסרה מהפרק הרלוונטי בתקנות החדשות, ולמעשה סעד שכזה אינו מופיע ברשימת הסעדים המנויים בתקנה 15 (א) (3) לתקנות המשפחה. השיח המשפטי מתייחס כיום ל"אחריות הורית" (חלף "משמורת"), וכובד המשקל ניתן כיום לחלוקת זמני השהות עם הקטין. שיח משפטי ברוח זו עשוי להביא ל"הרגעת רוחות המלחמה" בין ההורים גם בהקשר של חזקת הגיל הרך. יחד עם זאת, יסויג כי במקרים מסוימים נחוצה קביעת המשמורת (החזקה הפיזית) בידי מי מהורי הקטין.

יודגש, כי אין בקביעת החזקה הפיזית של הקטין ("המשמורת") לידי מי מההורים כדי לפגוע ו/או לגרוע מהאפוטרופסות של ההורה שנקבעו לו הסדרי שהייה עם הקטין, ומהחובה והזכות המוטלת גם עליו לדאוג לכל אותם עניינים הנתונים לאפוטרופסותו.

הפרמטרים לקביעת אחריות הורית משותפת:

משמורת ילדים – בענייני משמורת קטינים נקבע בפסיקה כי יש לבחון שיקולים הנוגעים להשפעת הסדר המשמורת המוצע על טובתם של הקטינים, כדלקמן:

1. על הסדר המשמורת להבטיח סיפוק צרכיהם הפיסיים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים של הקטינים. בהקשר זה יש לקחת בחשבון יכולות ההורים, כישוריהם ונכונותם לממש אחריותם ההורית.

2. על הסדר המשמורת להבטיח שמירת קשר איכותי של הילדים עם כל אחד מהוריהם (ועם דמויות מטפלות וחשובות אחרות כגון סבים).

3. על הסדר המשמורת להגשים במידה המירבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה.

4. כל הסדר המשמורת שייקבע לצמצם עד למינימום אפשרי את הפגיעה ואת סבלם של הילדים בשל חוויית משבר הגירושין.

5. על הסדר המשמורת לאפשר לשני ההורים למלא חובותיהם כאפוטרופוסים ביחס לילדיהם הקטינים ללא שהורה אחד יחבל ביכולתו של הורה אחר לעשות כן. הנחת המוצא היא שיש לעשות המרב כדי להבטיח ששני ההורים ימלאו תפקיד משמעותי בחיי הקטין ויגדלו אותו ויממשו את אחריותם ההורית.

6. התחשבות במידה שבה כל אחד מההורים טיפל בעבר בילדים, בטרם הגירושין. 

הסדרי השהות שייקבעו עם הקטינים מהווים אחד הפרמטרים לקביעת החיוב בדמי מזונות הקטינים כמו גם גובהם של דמי המזונות. 

לתיאום פגישת יעוץ ללא התחייבות פנו למשרדנו בטל' 054-3056150 או השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.