מזונות ילדים

מזונות ילדיםמזונות ילדים –  סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תש"יט-1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו – הדין העברי כאשר עסקינן בבני זוג יהודים.

החובה במזונות בהתאם לגילאי הילדים

  1. קטינים מתחת לגיל 6 שנים– עפ"י הדין העברי מוטלת על האב החובה לשאת באופן אבסולוטי במימון צרכיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים שהינם מתחת לגיל 6, זאת ללא קשר לשיעור הכנסתו ומצבו הכלכלי של האב (המדובר בצרכים חיוניים ובכללם: מדור, מזון, ביגוד וכד').
  2. קטינים בגילאי 6-15 שנים – בהתאם להלכת בע"מ 15\919 (פלוני נ' פלונית) שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון ביום 19.7.2019, נקבע כי באשר לילדים קטינים בגילאי 6 עד 15 שנים (ולא מגיל 15 כפי שהיה עד להלכה) חבים שני ההורים במזונות ילדיהם על פי יכולותיהם הכלכליות מכלל המקורות ובהתחשב בזמני השהות של הקטינים עם הוריהם בפועל ויתר הנסיבות הרלבנטיות של כל מקרה לגופו. הלכה זו השוותה למעשה את חובתם של אב ואם לשאת במזונות ילדיהם הקטינים החל מגיל 6.
  3. קטינים בגילאי 15-18 – החיוב במזונותיהם הוא מדין צדקה כשם שהיה נהוג קודם להלכה הנ"ל, והוא חל באופן שווה על שני ההורים גם יחד.
  4. ילדים בגירים המשרתים בשירות צבאי סדיר (חובה) – בע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית נקבעה ההלכה ולפיה החובה לזון ילדים חלה על ההורים גם לאחר הגיע הילדים לגיל 18 שנה, וזאת במהלך תקופת שירותם הצבאי הסדיר של הילדים ועד לשחרורם מצה"ל. נקבע, כי התמיכה של הורים בילדיהם החיילים פוחתת בשני שליש (2/3) בעת שירותם הצבאי לעומת התמיכה שנהגה ערב גיוסם לצבא, ומכאן כי בדרך כלל החיוב במזונות ילד בגיר המשרת בצבא יפחת לשליש מדמי המזונות שקדמו עובר לגיוסו לצה"ל.

מזונות ילדים – אבחנה בין סוגי הצרכים של קטין

  1. צרכים תלויי שהות – אלו אותם צרכים התלויים במקום בו שוהים הילדים, כדוגמת: הוצאות מדור ואחזקתו, מזון, ביגוד, הנעלה, בילויים, נסיעות, היגיינה ועוד.
  2. צרכים שאינם תלויי שהות (הידועים כ"הוצאות חריגות") ועיקרם בהוצאות חינוך כגון הוצאות בית ספר, חוגים, שיעורים פרטיים, קייטנות, וכן בהוצאות רפואיות שאינן ממומנות על ידי קופת חולים או ביטוח רפואי אחר, כגון: טיפולי שיניים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים וכיוצ"ב.

מזונות ילדים – בעבר נהוג היה לכנות את ההוצאות שאינן תלויות שהות כ"מחציות" מן הטעם שאופן המימון של הוצאות אלו הושת על ההורים ביחס שווה של מחצה על מחצה. אולם, כיום יש יותר ויותר פסקי דין בגדרם נקבע כי הצדדים יישאו במימון ההוצאות החריגות בהתאם ליחס הכנסותיהם.

הפרמטרים לקביעת גובה דמי המזונות:

יכולותיהם הכלכליות של הצדדים מכלל המקורות העומדים לרשותם לרבות שכר עבודה;

  קביעת יחס היכולות הכלכליות של הצדדים באשר לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים;

.  צורכי הקטינים בהתאם לרמת החיים אליה הורגלו ערב הפירוד, ללא אבחנה בין צרכים הכרחיים לבין צרכים שאינם הכרחיים.

זמני השהות בפועל ביחס לצרכים תלויי השהות אל מול היחס ביכולות הכלכליות של הצדדים.

(ראה עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב).

משרדנו מתמחה בענייני מזונות ילדים.
לתיאום פגישת יעוץ ללא התחייבות פנו למשרדנו בטל' 054-3056150 או השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.

בואו נדבר - השאירו פרטים או שילחו מייל

טל פריינטה – עורכת דין ומגשרת לעינייני משפחה 

המידע המופיע באתר אינו בגדר ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי.

המידע המופיע באתר כפוף לתיקונים ו/או שינויים אותם יש לבדוק היטב ואין להסתמך עליהם.

טל פריינטה – עורכת דין ומגשרת לעינייני משפחה וגירושין

עורך דין ברחובות, עורך דין  בגדרה,

עורך דין ביבנה, עורך דין בראשון לציון,

הסכם ממון, עורך דין ידועים בציבור, חלוקת

רכוש בגירושין, עורך דין אפוטרופוס.

בית הדין הרבני, גירושין, תביעת גירושין,

כתובה,  תביעת כתובה, הסכם ממון, הסכם

חיים משותפים, הסכם ידועים בציבור,

משמורת, אחריות הורית, צוו מדור ספציפי,

גישור, עורך דין  לצוואות, עורך דין ירושות,

משמרת משותפת, הפחתת מזונות, הגדלת מזונות,

עורך דין ברחובות, עורך דין הסכם

ממון, עורך דין ידועים בציבור, חלוקת רכוש

בגירושין, 

 

.

© כל הזכויות שמורות לטל פריינטה עורכת דין ומגשרת  הצהרת נגישות לאתר