התרת נישואין

התרת נישואיןהתרת נישואין – כאשר בני זוג נשואים המשתייכים לדתות שונות, או שאחד מהם אינו משתייך לדת כלשהי (יהדות, נצרות, אסלאם, הדת הדרוזית), והם מעוניינים להתגרש, עליהם לפנות לעורך דין לענייני משפחה ולהגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להתרת נישואין. זאת, בשונה מהליך גירושין בין בני זוג יהודים, למשל, המתבצע בבית הדין הרבני, אשר לו הסמכות הייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים.

בית המשפט הישראלי (ביהמ"ש לענייני משפחה) יהא מוסמך לדון בתביעה להתרת נישואין, בתנאי שקיימת לבני הזוג, ולכל הפחות לאחד מהם, זיקה למדינת ישראל, וזאת באחת מהדרכים המפורטות בסעיף 2 לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.

  1. 2.       (א)  בית המשפט מוסמך לדון בעניני התרת נישואין, לפי סעיף 1, בהתקיים אחת הזיקות האלה:

(1)   מקום מושבו של המשיב בישראל;

(2)   שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים;

(3)   מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין;

(4)   מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל;

(5)   המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל;

(6)   המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין;

(7)   המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין.

           (ב)  לענין סעיף זה, "מקום מושב", של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.

לאחר הגשת הבקשה להתרת נישואין, וככל ואחד מבני הזוג הינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או נוצרי, ואף אם התעורר ספק ביחס להשתייכותו הדתית של אחד מבני הזוג, אזי תיעשה פניה מצד בית המשפט לראש בית הדין הרלוונטי, על מנת שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, וזאת כדי להסיר כל ספק בדבר כשרותו של בן הזוג להינשא בשנית.

התרת נישואין – מהו הדין לפיו ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין?

בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשה להתרת נישואין לפי דין מושבם המשותף של בני הזוג. ככל ובני הזוג לא מתגוררים באותה העת באותה המדינה, אזי בית המשפט ידון בבקשה לפי דין מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג, ואם בני הזוג לא גרו כלל באותה מדינה הרי שבית המשפט ידון לפי הדין שחל במדינה בה בני הזוג הם אזרחיה. במקרה בו בני הזוג אינם אזרחים באותה המדינה, אז בית המשפט ידון לפי הדין שחל במדינה בה הם נישאו.

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969, הוא החוק הרלוונטי להליך התרת נישואין.

התרת נישואין – קישור של החוק – https://www.nevo.co.il/law_html/law01/317_005.htm

תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 מסדירות את הפן הפרוצדוראלי של הליך התרת נישואין.

קישור של התקנות – https://www.nevo.co.il/law_html/law00/196390.htm

פרק ו': התרת נישואין

הגדרות פרק ו'

  1. בפרק זה –

"בית הדין הדתי" – בית הדין הדתי הנוגע בדבר כאמור בסעיף 3(א) לחוק התרת נישואין;

"התרת נישואין" – כהגדרתה בסעיף 6 לחוק;

"חוק התרת נישואין" – חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין־לאומית), התשכ"ט-1969;

"תובענה" – תובענה להתרת נישואין.

צורת התובענה ותוכנה

  1. (א) הוגשה לבית המשפט תובענה בידי בן זוג, יהיה בן הזוג האחר הנתבע בה; הוגשה התובענה בידי שני בני הזוג – לא יצוין בה נתבע.

(ב) התובענה תוגש בשלושה עותקים ותכיל פרטים אלה:

(1) שמו של כל אחד מבני הזוג, דתו, ואם הוא נוצרי – העדה הדתית שאליה הוא משתייך, אזרחותו או אזרחויותיו, מספר הזהות או מספר הדרכון שלו, מקום מושבו ומענו; אם לבני הזוג ילדים קטינים משותפים – ייכללו בתובענה פרטים כאמור גם לגביהם;

(2) מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3) תאריך טקס או טקסי הנישואין של בני הזוג, מקום עריכתם והדין שלפיהם נערכו;

(4) הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התובענה;

(5) אם התובענה נסמכת על דין חוץ, תצורף לה חוות דעת של מומחה לדין החוץ, המבססת את העילה להתרת הנישואין.

התרת נישואין – צירוף מסמכים

  1. לתובענה יצורפו מסמכים אלה:

(1) טופס 16 שבתוספת הראשונה, ממולא בידי התובע, בצירוף מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג;

(2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בתובענה, ואם הוגשה בידי שני בני הזוג – תצהיר של שניהם; אם התובענה להכריז על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף לה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות שעליהן היא מתבססת;

(3) תעודות הנישואין של בני הזוג, אם הן מצויות בידי התובע או העתק צילומי מאומת שלהן, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו;

(4) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, לגבי התובע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען;

(5) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

המצאה

  1. (א) הוגשה התובענה בידי אחד מבני הזוג בלבד, והוא מבקש להמציא את כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה, ובתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את התקיימות אחת הזיקות המנויות בסעיף 2 לחוק התרת נישואין, ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא; בית המשפט רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

(ב) הורה בית המשפט על דרך ביצוע המצאת כתב התביעה כאמור, יצרף התובע לכתב התביעה, על מצורפיו, תרגום מאושר שלהם לשפת הארץ שאליה יומצאו.

כתב הגנה

  1. (א) כתב הגנה יוגש בשלושה עותקים, ואם הנתבע מתנגד לתובענה הוא יפרט בו את נימוקיו.

(ב) הנתבע יצרף לכתב ההגנה –

(1) מסמך ערוך לפי טופס 17 שבתוספת הראשונה שמילא ומסמכים המעידים על דתו, אם התובע לא צירף אותם;

(2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בו;

(3) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, לגבי הנתבע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום, שאינם שינויי מען;

(4) חוות דעת של מומחה אחר לדין החוץ, אם רצה הנתבע לחלוק על פרטים הכלולים בחוות הדעת של המומחה לדין החוץ שהגיש התובע כאמור? בתקנה 122(ב)(5);

(5) כל מסמך אחר שבידו לביסוס טענותיו, אם לא צורף בידי התובע;

(6) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

(ג) הנתבע יעביר עותק מכתב ההגנה ומהמסמכים שצורפו לו.

פנייה לבית? דין דתי

  1. (א) בית המשפט יפנה לראש בית הדין הדתי על יסוד כתבי הטענות, או אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.

(ב) פנייה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח ערוכה לפי טופס 18 שבתוספת הראשונה, בצירוף המסמכים האמורים בו; הודעה על הפנייה תישלח לצדדים.

(ג) מצא בית המשפט כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 3(א) לחוק התרת נישואין לצורך פנייה לבית הדין הדתי, או כי התקיימו התנאים לדיון בבית המשפט לפי סעיף 3(ד) לחוק האמור, ישלח הודעה על כך לצדדים, בצירוף קביעת בית הדין הדתי לפי סעיף 3(ד) לחוק האמור, אם הייתה, ויקבע מועד לדיון.

הודעה על העברת התובענה לבית דין דתי

  1. הועברה התובענה לבית דין דתי לפי סעיף 3(ג) לחוק, ישלח בית המשפט הודעה על כך לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף הקביעה של בית הדין הדתי לפי הסעיף האמור.

הדיון בתובענה

  1. (א) הוגש לבית המשפט הסכם גירושין, יברר בית המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם לפי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם.

(ב) לא הוגש לבית המשפט הסכם גירושין יחליט בית המשפט בענייני התרת הנישואין לפי הדין החל לפי חוק התרת נישואין.

פסק דין להתרת נישואין

  1. בתתו פסק דין לעניין התרת נישואין רשאי בית המשפט להורות מהו המועד שבו רואים את בני הזוג כפנויים לעניין עבירת ריבוי נישואין; לא עשה כן – רואים את בני הזוג כפנויים רק משעה שפסק הדין הוא חלוט.

בקשה לנשיא בית המשפט העליון

  1. (א) בקשת בן זוג או שני בני הזוג מנשיא בית המשפט העליון לקבוע סמכות שיפוט לפי סעיף 3(ה) לחוק התרת נישואין, תהיה בכתב ותוגש לפי תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי; הבקשה האמורה תוגש בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה לפי תקנה 127, ויצורפו לה העתקים מכתבי הטענות בתובענה ומהודעות בית המשפט, והמסמכים שצורפו להם.

(ב) החליט נשיא בית המשפט העליון, לאחר שעיין בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) שאין היא מצריכה תשובה, יידחנה מיד.

(ג) החליט נשיא בית המשפט העליון שהבקשה כאמור בתקנת משנה (א) מצריכה תשובה –

(1) ימציא המבקש עותק מן הבקשה לבן זוגו וליועץ המשפטי לממשלה, ויחולו תקנות 50 עד 52 לתקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים;

(2) תומצא הודעה על הגשת הבקשה לבית הדין הדתי שאליו הועברה התובענה לפי סעיף 3(ג) לחוק התרת נישואין, ורשאי הנשיא להורות לבית הדין לעכב את המשך הדיון בה עד להחלטתו בעניין סמכות השיפוט; החלטה כאמור תומצא גם לבני הזוג.

(ד) בקשת היועץ המשפטי לממשלה לקבוע את סמכות השיפוט לפי סעיף 3(ה) לחוק התרת נישואין תהיה בכתב, ויחול עליה פרק זה, בשינויים המחויבים.

בואו נדבר - השאירו פרטים ונתקשר אליכם בהקדם

טל פריינטה – עורכת דין ומגשרת לעינייני משפחה

המידע המופיע באתר אינו בגדר ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי.

המידע המופיע באתר כפוף לתיקונים ו/או שינויים אותם יש לבדוק היטב ואין להסתמך עליהם.